מרדכי קדמון
בוגר ישיבת ההסדר נצר מטעי
נפל מפיצוץ רימון בעת מילוי תפקידו בט"ז בתמוז ה'תשפ"ד (22 ביולי 2024), בן 23 בנופלו.כע
מרדכי הוא בנם של הרב יצחק ומיכל, מחנכים בישיבת ואולפנת שעלבים ואח להודיה, תהילה, אלעד אלימלך, ישי, יונתן, רננה ונעמי, נכדם של הרב צבי ומרים סמואל, ממייסדי נוף איילון וקריית חינוך שעלבים, התגייס להנדסה קרבית לאחר שנתיים בישיבה והמשיך לקצונה והיה אמור להשתחרר כחודש לאחר נפילתו.כע
ראש ישיבת ההסדר ''נצר מטעי'' באריאל, בה למד מרדכי הי"ד, ספד: "מרדכי למד במסירות ובשקידה גדולה, שנתיים למד בישיבה, ולאחריהן התגייס להנדסה קרבית בשמחה ובתחושת שליחות גדולה. היה לו חיוך אינסופי בכל הסיטואציות, ובכל מקום שהיה בו. הוא היה חבר טוב, ודורש טוב לכל סובביו, ועוזר תמיד עם חיוך. השמחה לא ירדה מפניו אף פעם. מרדכי היה תמיד בחיפוש פנימי, העמיק ושאל שאלות. הוא לא ישב בשקט אף פעם, ורצה להוסיף חכמה ודעת. הוא מאוד הזדהה עם שירותו הצבאי, והמשיך לקצונה במסירות ובנאמנות מתוך הזדהות לתפקיד, ולייעוד שלו בשירות הצבאי הקרבי, ולשליחות העצומה בשירות. הוא היה אמור להשתחרר בחודש הבא. זו אבדה גדולה לישיבה, לישיבות ההסדר ולכל ישראל".כע
מרדכי בא ממשפחה שורשית לתפארת, הוריו ומשפחתו הם אנשים אצילים, ובעלי מידות. ועליו נאמר ''וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה', בלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים".כע
הודיה אחותו ספדה לו: "אח שלי, אח שלי. כשאומרים שאלוקים לוקח את הטוב ביותר אליו, אז צודקים. היית טוב בכל דבר שנגעת בו. פעם אחרונה שפגשתי אותך לפני חודש וחצי באתי לאסוף אותך, היית גבוה וחתיך במדי הקצין. היית צריך להשתחרר ביום רביעי בשבוע הבא. היית צריך לצאת מהגיהנום. היית אוהב ונדיב, ואהוב כל כך. כמה הייתי גאה בך. אהבת את הצבא, את המשפחה והחברים. פחדתי כל כך שתבוא הבשורה. אח שלי מרדכי, נעים מזג, אוהב ומקרב. תאהבו כמוהו, ותסלחו כמוהו, ותוסיפו קרבה בין הבריות. עם ישראל חי, וצריך להישאר יחד. שהמוות שלו לא יהיה סתם וננצח את המלחמה מבפנים ומבחוץ".כע
סבו של מרדכי, הרב צבי סמואל ספד לנכדו: "מרדכי נכדי היקר, קשה לי להאמין שאני צריך להספיד אותך. התפללתי כל יום שהקדוש ברוך הוא ישמור עליך ועל כולם. בישיבת שעלבים, שזה ביתנו השני, נפלו לפני חודש שלושה מתלמידינו. התפללתי שהקדוש ברוך הוא לא ינסה אותנו ויחוס עלינו. מרדכי היה מפקד אהוב ונערץ, תמיד ענה בסבלנות "אל תדאגו, אני בסדר, הדחפורים לפנינו, אני אחריהם. חסרים חיילים בהנדסה וצריך לעשות את העבודה".כע
יהי זכרו ברוך